'סרט זיכרון' איך אפשר לזכור כשלא מכירים?

תקציר

"סרט זיכרון"

איך אפשר לזכור מישהו שלא מכירים? מסע בעקבות זכרון, הנצחה ומשפחה. 

סבתי, אילוש (לאה) גליק לבית שטיינברג הייתה ממשפחה של תריסר אחים ואחיות. חלקם ניספו באושויץ, אחרים עלו לארץ ופסיפס חייהם מספר את קורותיה של ראשית המדינה. הסרט מבקש לסרטט מסע של חיפוש הדרך להכיר, לזכור ואולי להנציח את מי שלא הכרתי. 

דרך עיניה של אחותה הצעירה יוליקה המשרטטת את דמותו של פריצי, האח שאהב לצייר ולנגן, שנרצח על ידי בדואים בשנית 1951 עת שירת בחיל מדע שעסק באותה עת במיפוי הנגב.

סיפור המעשה

פריצי כפי שקראו לו במשפחת שטיינברג בניטרה לפני המלחמה, פיני קראו לו חבריו בישראל, פנחס בשמו הנחרט על המצבה בבית הקברות בנחלת יצחק.

הוא שירת בחיל מדע שבסיסו היה במכון ויצמן ברחובות ויחד עם חבריו ופרופסור דוסטרובסקי מיפו את הנגב בראשית ימי המדינה טופוגרפית וגאולוגית. הוא למד לצייר אצל האומן אבני בתל אביב, ניגן על כינור וויולה ואהב פרחים. בשנת 1951 באחד ממסעות היחידה לנגב פריצי נחטף על ידי בדואים מיטא, אז חלק ממדינת ירדן, ולאחר שלושה ימים של חיפושים בהם ברור היה למנהיגי המדינה הצעירה שלא יכון משא ומתן עם השובים נמצאה גופתו בואדי מקומי. חבריו הקימו לו גל עד בראש זהר דרומית לארד משם יצא לדרכו האחרונה (להגדיר פרחים הם סיפרו לנו אחרי 40 שנים) וגם החזירו עשרות ציורי שמן שצייר כשלמד את אצל אבני בתל אביב. מקום המצבה נשכח ולאחר שנים בקשתי למצוא את המקום והסיפורים, במסע שמקצתו תועד בסרט הזה, בהקלטת זמירות המשפחה שהולחנו על ידי אברהם הלוי סגל שטיינברג סבא רבה שלי, ובעיקר באין ספור שעות עם אחות סבתי יוליקה שסיפוריה תמיד היו מוחשיים יותר מכל תמונה.